בין חוף הים לשכונות נווה צדק ומנשייה פעלה במקום זה משנת 1892 ועד 1948 תחנת הרכבת בקו יפו-ירושלים. היה זה קו הרכבת הראשון במרחב שבין טורקיה למצריים ואמצעי התחבורה הראשון להחליף את הגמל בהעברת משאות כבדים למרחקים.
הרעיון להקמתה של מסילת הברזל הוצע לראשונה כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19, על ידי משה מונטיפיורי, שביקש לפתח בארץ ישראל תעשייה מודרנית ונתקל בקשיים בשל מחסור באמצעים להובלת מכונות וחומרי גלם.
מקץ תהליך ארוך בו נכרכו יחד יוזמות עסקיות, חזון ופוליטיקה בינלאומית, העניק הסולטן התורכי עבד אל-חמיד השני בשנת 1888 זיכיון להקמה והפעלה של קו הרכבת ליוסף נבון, עסקן יהודי מירושלים ולשותפיו. משלא עלה בידם לגייס את המימון הנחוץ להקמת המסילה נמכר הזיכיון לחברה צרפתית, אשר הקימה לבסוף את קו הרכבת ובנתה את התחנות שלאורכו.
בניית קו הרכבת הושלמה בתוך כשנתיים ועם סיומה החל עידן התחבורה המודרנית בארץ ישראל. הקו נחנך ביום שני, ה' בתשרי תרנ"ג (26/9/1892), בטקס מפואר שנערך בתחנת הרכבת בירושלים, עם הגעתה של הרכבת הראשונה מיפו. אליעזר בן-יהודה, מחדש השפה העברית, העניק אז שם חדש לאותה שיירת קרונות שקטר בראשה: רַכֶּבֶת.
בשנותיה הראשונות נסעה בתדירות של רכבת אחת בכל כיוון, פעם ביום, ומחיריהם של כרטיסי הנסיעה בקו היו 50 גרוש במחלקה הראשונה ו-30 גרוש במחלקה השנייה.
קראו עוד
ימים יפים ידעה הרכבת, שחרף איטיותה (נסיעה מיפו לירושלים ארכה 4 שעות) שימשה מספר הולך וגדל של סוחרים, תיירים, וצליינים ובהם גם חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ופמליית הקיסר הגרמני וילהלם השני.
מספר הנוסעים גדל עם השנים וב-1896 הובילה הרכבת כ-70,000 נוסעים וכ-16,000 טון משא. בשנת 1913, ערב מלחמת העולם הראשונה, עברו בתחנה כ-183,000 נוסעים וכ-48,000 טון משא. התחנה ביפו פעלה באופן סדיר כמעט עד ערב מלחמת העצמאות. בשנותיה האחרונות שימשה בעיקר את הצבא הבריטי, שהקים מחנה צבאי בכל שטח התחנה ובסביבתה הקרובה.
בשנת 1902 קבע הטמפלרי הוגו וילנד את ביתו בסמוך לתחנת הרכבת ולצידו בנה את בית החרושת לייצור מרצפות ולבנים. הקרבה לתחנת הרכבת אפשרה לוילנד לשנע את תוצרתו ביעילות לירושלים ולנמל יפו ומשם, באוניות, לחו"ל.
כיום משתרע מתחם תחנת הרכבת על שטח של כ-20 דונם ובו 22 מבנים מתקופות שונות המשוחזרים בהקפדה רבה.
מתחם התחנה כולל בין השאר את מבני תחנת הרכבת ההיסטורית, את בית משפחת וילנד הטמפלרית ואת בית החרושת שלה, שייצר מרצפות מצוירות ומוצרי בניה ממלט.
באמצעות החברה העירונית עזרה ובצרון עושה עיריית תל-אביב - יפו לשימור ולפיתוח המתחם, כאחת מפינות החמד של העיר. דגש מיוחד הושם על שימור עיצובם המקורי של המבנים ההיסטוריים ועל טיפוחו של מרחב ציבורי פתוח.
מה עשינו בפרוייקט: