תל חצור

תל חצור הוא התל הגדול ביותר בארץ ישראל ומשתרע על שטח ענק של כ- 800 דונמים. העיר הייתה אחד היישובים החשובים שלאורך הקשת הפורייה, עמדה בקשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה, ואליה נשלחו כמויות ניכרות של בדיל לתעשיית הברונזה. מלך חצור הופיע בדרג אחד עם המרכזים הגדולים בצפון סוריה - כרכמיש, חלב וקטנה. לראשונה נערכה חפירה בתל חצור בשנת 1928 על ידי החוקר הבריטי ג'ון גרסטנג, חפירות שלא זכו לפרסום מפורט. בין השנים 1955 – 1958 חפרה בתל משלחת ג'ימס דה-רוטשילד מטעם האוניברסיטה העברית. בהנהלת יגאל ידין, התקיימה עונת חפירות נוספת בין השנים 1968 - 1969. החפירה חודשה בשנת 1990 ומתקיימת עד היום בהנהלת אמנון בן-תור מטעם המכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטה העברית. חדירת מי גשמים לראשי הקירות, שטפה במהלך השנים את חומרי המליטה שבין האבנים. כתוצאה מכך, חלה פגיעה ביציבות קירות אלה. המזוזות רובן בנויות מאבן גזית מסוג גיר נרי ו/או שילוב עם אבן הלקט. אבני הגזית באומנות השער - בחלקם סדוקות ואו מתפוררות. שרידי ריצוף, קירות אדמה ומדרגות במתחם שטח המצודה נשתמרו. סחיפת קרקע והצפות הביאו לחשיפת בסיסי הקירות מתחת לקו המסד. מצב זה גורם לגלישת אבני הקירות ועמה להתמוטטותם. חומת הסוגרים בחלקה נשתמרה ובחלקה התמוטטה. קראו עוד