סיד, סיד בור וסיד הידראולי


הסיד הוא החומר המקשר בתערובות מליטה לבנייה ועדויות לשימוש בו נמצאו מהמאה ה- 15 לפנה"ס. מאז השימוש בו החל להצטמצם רק עם כניסת הצמנט לשימוש. הסיד מיוצר בתהליך קליה של אבן גיר מרוסקת בכבשנים, בטמפרטורה של 800 עד 1200 מעלות צלזיוס. ייחוד הסיד בכך שהוא שואף לחזור לתצורתו המקורית (אבן גיר). ראשון במחזור הסיד. הסיד מופיע בשלושה אופנים עיקריים: סיד חי: חומר פריך המופק מאבן הגיר בכבשנים. אבקתו היא מרכיב הבסיס של סיד בור. משמש גם לייצור תערובות חמות (עם אדמה ומים). שני במחזור הסיד. סיד בור / סיד כבוי: סיד חי נקי שכובה במים (בתהליך הכיבוי נפלט חום רב). מתקשר במגע עם האויר ולכן מכונה גם סיד אווירי. גמיש ובעל עבידות גבוהה. מאפשר לקירות נשימה ומעבר לחות. כיבוי הסיד במים למשך תקופה ארוכה משפרת אותו. שלישי במחזור הסיד. סיד הידראולי: תרכובת המבוססת על סיד חי + סיליקטים. מתקשר במגע עם מים. ביחס לתערובות סיד בור - בעל חוזק מבני גבוהה יותר וגמישות מופחתת. משך ההתגבשות מהיר יותר. עביד גם בתנאים רטובים. נשמר עד ליישומו בתצורת אבקה יבשה (בדומה לצמנט).