שימור אבן

אבן מהווה את אחד מחומרי הגלם העיקריים לבניין, החל מתקופת העת העתיקה (עדויות לבנייה באבן נמצאו במספוטמיה, התרבות העתיקה ביותר המוכרת לנו היום, שהתקימה עוד בשנת 5000 לפנה"ס), ועד לפני כ-150 שנה - עת כניסת הבטון, בעולם בכלל ובאזורינו בפרט.

תערובות מליטה וטיח היו חיוניים לשיפור יכולות הבנייה והפכו לחלק ממרכיבי המבנה יחד עם התרחבות השימוש באבן.

מיום השלמת הבנייה, חומרי הבניין חשופים לתהליכים כימיים ופיזיים אשר גורמים לבלייתם. לאחר עשרות ומאות שנים, ובהתאם לחומרי הבנייה, אופן יישומם ותנאי הסביבה, המבנה נחלש כתוצאה משינויים אלו. הטיפול במפגעים אילו מצריך ידע והבנה של הגורמים והתהליכים הפועלים עליו, להתאמת הטיפול והחומרים לכל מיקרה וגופו. במקרים רבים יש לבחון את הפתרון המיטבי מבין מספר טכניקות.

בשימור מבני אבן אחת המטרות העיקריות היא חיזוק המבנה והארכת חייו. באופן מעשי, ישנם כמה פעולות עיקריות בשימור מבני אבן:

1. חשיפה וניקיון:
בשטיפה במים וסבון ניטרלי, בכלים מכאניים או בניקוי כימי והדברה מיקרוביולוגית.
2. השלמת חלקים חסרים:
ע"י השלמת אבנים וחלקי אבן חסרים (באבן או בחומרי מליטה).
3. חיזוק חזיתות אבן:
באופן כימי, סגירת מיישקים (פוגות) וסדקים.
4. טיפול תחזוקתי ומונע:
חיוני להארכת חיי המבנה ושיפור מראהו.

שיחזור אבן מתבקש במקרים של אבנים שבליתם חמורה או שאבדו.
בשיחזור האבן יש לתת את הדעת על היבטים כמו: החומר ממנו משחזרים את האבן, תפקידה המקורי ובהתאם צורתה ואופן עיבוד גמר האבן.